פס"ד בערעור בנוגע לצו סגירה של עסק גרוטאות ברזל, שנטען לגביו כי בעליו מעורב בפעילות עבריינית

בפני ערעור על החלטת בית משפט לענינים מקומיים בחיפה, כב' השופטת בסול, שניתנה ביום 19/3/09  בתפ 849/07 ולפיה יעוכב ביצועו של צו הסגירה לעסק של אכסון גרוטאות מתכת המנוהל ע"י המערער  עד ליום 4/5/09.

המחלוקת בין הצדדים בתמצית היא בנוגע לעיכוב ביצועו של צו סגירה עד לבירור טענות המערער במסגרת הליך מקביל המתנהל במסגרת מנהלית ועיינו ערעור התלוי ועומד בבית המשפט העליון על החלטת בית משפט לענינים מנהליים בחיפה בחיפה שדחה את עתירת המערער כנגד החלטה שלא להעניק רשיון עסק לעסק אותו מנהל המערער, זאת עקב התנגדות המשטרה.  התנגדות המשטרה אינה נובעת מסוג העסק או מטעמים שעניינם טיבו של העסק, אלא מטעמים הקשורים באשיותו של המערער אשר נטען כנגדו כי הוא מעורב בפלילים ואף מבצע חלק מפעילותו העבריינית מהעסק נשוא ההליך שבפני.

מהמסמכים שהוצגו לעיוני, כמו גם לבית משפט קמא, עולה כי פעילותו של העסק הנ"ל אושרה ע"י כי הגורמים  הנדרשים לצורך קבלת רשיון העסק, למעט משטרת ישראל. התנגדות משטרת ישראל היא, ככל הנראה, עקב אישיותו של המערער ומעורבותו בפלילים.  המערער פנה בעתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה וטען כי טעם התנגדות מטעם זה למתן רשיון עסק היא החלטה שבבסיסה טעם פסול ושיקולים זרים. בית המשפט דחה את עתירתו (עת"מ 681/08). על פסק הדין הוגש ערעור לבית המשפט העליון (עע"מ 10692/08). הדיון בערעור קבוע לראשית חודש יולי 2009.

במקביל התנהל הליך פלילי שעניינו  ניהול העסק ללא רשיון. בהעדר אישור המשטרה נקבע כי העסק אכן פועל ללא רשיון.  גזר הדין ניתן ביום 18/12/08 וקבע כי דין העסק להיסגר עד ליום 15/3/09. ביום 19/3/09 ניתנה החלטה המעכבת את הביצוע של צו הסגירה עד ליום 4/5/09, זאת כדי לאפשר למערער להסדיר את חוקיות העסק או לחילופין למוכרו לאדם אחר שלא יהיה "פסול" להפעלתו. אלא שלא עלה בידי המערער להסדיר את אחת מהאפשרויות הנ"ל.  בהתאם הוגש כעת הערעור שבפני.

סבור אני כי היה על המערער לפנות לבית משפט קמא בסמוך לחלוף תקופת עיכוב הביצוע כדי להציג בפני בית משפט קמא נתונים בכל הנוגע לפעולות שביצע לשם הכשרת פעילות העסק או מכירתו לאחר. זאת כדי שבית שמפט קמא ישקול אם יש מקום להורות על עיכוב ביצוע נוסף של צו הסגירה. 

בהחלטתו של בית משפט קמא שהתקבלה, כאמור, עוד ביום 19/3/09, לא נפל כל פגם. הכלל צריך להיות כי כל עוד אין לעסק רשיון לפעילות העסק לא יפעל. פעילות עסק ללא רשיון, כדי לאפשר את הכשרתו, צריכה להיות החריג, ולא הכלל. רק בדרך זו ניתן יהיה לפתח תרבות של ניהול עסקי לפיה מוסדר רשיון קודם לפעילות ולא בדיעבד.  הכלל אשר מנחה את בית המשפט בבואו לבחון בקשה לסגירת עסק הפועל ללא רשיון הוא כי עסק שפעילותו בלתי חוקית צריך להיסגר לאלתר. אין מקום לאפשר תופעה של עסקים הפועלים ללא רשיון ופונים לקבלת רשיון עסק רק לאחר קביעת עובדות בשטח. עמד על כך בית המשפט העליון בשורה של פסקי דין בענייני רישוי עסקים והתריע בפני התופעה, שתחת מעטה של הארכת ההליכים השיפוטיים ניתנת בפועל לגיטימציה להנצחת הפעילות הבלתי חוקית. צוין בשורה של פסקי דין שיש למגר תופעה זו ולהקפיד באכיפת החוק באופן שבו לא ישמשו ההליכים המתמשכים ככלי להנצחת הפעילות הבלתי חוקית בשטח. מכאן שלא נפל פגם בהחלטתו של בית משפט קמא שהורה על עיכוב ביצוע של צו הסגירה לתקופה מוגבלת.

עם זאת פתוחה הייתה הדרך לפנות לבית משפט קמא כדי  לנסות ולשכנעו כי גם לאחר הארכה שניתנה למערער נוצרו תנאים המצדיקים את המשך עיכוב הביצוע. הדבר נכון תמיד ובמיוחד כאשר תלוי ועומד ערעור על פסק הדין שדן והכריע במחלוקת בדבר חוקיות החלטת המשטרה שלא לאשר את פעילות עסקו של המערער. החלטה זו התלויה ועומדת להכרעת בית המשפט העליון היא החלטה שחורצת בפועל גם את גורלו של צו הסגירה הפלילי, כי הרי אם יקבע שהתנגדות המשטרה למתן רשיון לעסק הנ"ל היא מטעמים פסולים או תך חריגה מסמכות, כי אז יתכן שהעסק יזכה ברשיון המיוחל. מכאן שדווקא הקשר שבין ההליכים (המנהלי והפלילי) הצדיק פניה לבית משפט קמא כדי שיבחן וישקול האם קביעת המועד לשמיעת הערעור המנהלי בבית המשפט העליון מהווה נימוק לארכה נוספת בביצועו של צו הסגירה.  מכאן שהיה מקום לפנות ולבקש ארכה נוספת, וזאת בהתיחס לנסיבות המיוחדות של המקרה, היות הליך ערעור תלוי ועומד, ובמיוחד בהתחשב בעובדה שהתנגדות המשטרה אינה בהקשר לפעילות המסחרית של העסק אלא בהקשר לזהותו של המערער ופעולות אחרות המבוצעות, ככל שנראה, ללא כל קשר לטיב הפעילות העסקית של עסק הגרוטאות.

יובהר, למען הסר ספק, כי עיכוב ביצועו של צו הסגירה אין בה כדי להכשיר פעילות עבריינית, ככל שזו מתבצעת בתחומי העסק הנ"ל, בין אם כחלק מהפעילות העסקית ובין אם במקביל לה. ככל שמבוצעת במקום פעילות עבריינית מוסמכת המשטרה לחקור את העבירה ולדאוג להפסקת ביצועה.

אשר על כן ובסיכומו של דבר אני מורה על דחיית הערעור מאחר ולא נפל פגם בהחלטת בית משפט קמא, במועד בו התקבלה ובהתחשב בנתונים שהיו בפני בית משפט קמא . עם זאת אני מורה לעכב את ביצוע צו הסגירה עד ליום 20/5/09 כדי לאפשר למבקש לפנות לבית משפט קמא כדי לנסות ולשכנעו לעכב שוב את ביצוע צו הסגירה, זאת ככל שנוצרו תנאים חדשים, בין אם כתוצאה מקביעת הדיון בבית המשפט העליון ובין אם בהתיחס לפעילות בעסק נשוא הליך זה. בית משפט קמא ישקול את כל נסיבות המקרה ויחליט על פי שיקול דעתו.

יש להודיע על פסק הדין בדחיפות לב"כ הצדדים.

ניתן היום,  < ט"ז אייר תשס"ט> , < 10 מאי 2009> ,  שעה 22:10, בהעדר הצדדים.

<              > התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: